אוכל קדימה אוכל!
בשעה טובה ומוצלחת ( לפחות לחלק מאיתנו) , יצאנו לחופש הגדול ( של בתי הספר) ולחלק מאיתנו זה אכן חופש ולחלק שעובד זו עשויה להיות בעיה של קייטנות , סבא וסבתא וכדומה … אבל כולם חושבים על החופשה המשפחתית שלהם שקרובה מתמיד לכבוד זה אני רוצה להיזכר באחד משירי החופשה החשובים במוסיקה הישראלית
בתקופה חשוכה (אבל רומנטית) בהיסטוריה הישראלית (לא לפני הרבה זמן, אבל הרבה מים עברו בירקון מאז) לפני כחמישים שנה , קצת לפני אופנת טיסות הלאו קוסט ו"הכל כלול", זו הייתה תקופה שארגונים ומפעלים היו דואגים לחופשה שנתית של העובדים, באופן מרוכז ומאורגן.
ובתקופה ההיא היה מקובל ללכת לבתי הארחה בקיבוצים לכמה ימים , בבוקר בריכה , אחר כך משחקים ובערב בידור ואוכל לאורך כל היום.
כי אנחנו ישראלים.. ואצלנו הדברים פעמים רבות סובבים סביב עניין האוכל ( אולי זו עדיין טראומת שואה קולקטיבית כזו …לך תדע…)
לזכר אותה תקופה, נכתב שיר שמציין את התמונה ההיסטורית הזו בחברה הישראלית שכתב שאול ביבר (אחד האנשים המשפעים ביותר בתור הזהב של הלהקות הצבאיות ) וביצע אותו בובמה צור.
השיר נקרא: "אוכל קדימה , אוכל"
ומתאר באופן כמעט אבסורדי את החוויה הישראלית הנפוצה של אותה תקופה בזמן החופשה הקולקטיבית,
מה השתנה מאז ומה נשאר ?
החופשות עברו לפורמט "הכל כלול" ודי בזול, ויש הרבה הרבה יותר אוכל, ומצד שני יש מריבות (מצולמות) בזמן הטיסה על שוקולד.
יכול להיות שנשארנו רעבים ?
למי שרוצה להיזכר לחצו על הלינק ותוכלו לשמוע את השיר עם תמונות אוטנטיות מהתקופה.
כל זאת ועוד במסגרת "סדרת ההרצאות "מדינה בראי שיריה" שמספרת על השינויים שעברה החברה הישראלית מיום הקמתה ועד היום דרך המוסיקה והבידור.
י.
