איך השתנו שירי אהבה במוסיקה הישראלית מאז ועד היום

אהבה וחיזור במוסיקה הישראלית תמיד היתה נושא מדובר ומושר

אין ספק שהנושא הכי חם בתולדות האנשות הוא אהבה. זה היה נכון בימים קדומים, וזה נכון פי כמה היום, כשמצד אחד הכל נראה נגיש, ומצד שני מליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה. הנושא הזה תמיד היה מוקד גם בשירים, אך בדרך השתנו התרבות והגישה לנושא. פעם, כשגבר היה רוצה לגשת לאישה ולחזר אחריה, הוא היה פונה אליה בעיטורים ובדימויים מעולם הטבע:

איריסים
יפות עיניה – איריסים
ולבבי הומה לה
אלה, אלה, אלה!
מות אמות!
אקטוף לה פרח – מות אמות!
עד שחר אחכה לה –
אלה, אלה, אלה!

והיא, שהבינה שיש לה קלף חזק בידיים, רצתה לבדוק עד כמה רציני הבחור, וכך השיבה לו:

דבר אלי בפרחים, אהובי דבר אלי בפרחים

אך הגבר המודרני של שנות השישים מבין עניין. ברור לו שהאישה שהוא אוהב משחקת אותה "הפוך על הפוך", ופרחים בלבד לא יספקו אותה (אף על פי שכולנו יודעים שנשים מאוד אוהבות שמביאים להם פרחים). אז הוא ענה לה בשיר:

הנה הבאתי לך בוטנים
פרחים נובלים בדרך כלל
והבוטנים הם טעימים
אמנם פרחים זה מקובל
ובייחוד זר שושנים
אבל הבאתי לך בוטנים

היום יכול להיות שחיזור מסוג זה לא היה עובד. יותר הגיוני לדמיין שגבר צעיר במאה ה-21 שמגיע לאהובתו ושר לה על עיניה כאיריסים, יזכה ל"יאלל'ה לך הביתה מוטי, שלום ותודה". והוא, שבסך הכל רצה קצת אהבה ותשומת לב, נשאר עם לב שבור:

בלעדייך אני חצי בן אדם. בלעדייך אני בעצם כלום.

מה קרה לה, לתמימות? האם גם אתם מרגישים שהאהבה נעלמה מהשירים שלנו?

את הישראליות הזאת שנדמה שחסרה לכולנו אני מחזיר בשעה נוסטלגית של שירה ישראלית במסגרת ההרצאה

 

" מדינה בראי שיריה – סיפורה של ישראל דרך השירים  ".