את הפוסט הזה אני רוצה לכתוב כבר שבוע בערך, מאז שנפל לי האסימון שכלום לא משתנה , כן רבותיי ההיסטוריה חוזרת או אולי רק הפרספקטיבה משתנה ושירים שונים מקבלים משמעות אחרת ככל שאני הולך ומתבגר…אולי.
איך הגעתי לעניין הזה, מורכב מכמה דברים, בחורה שהכרתי, מסיבה שהייתי וחברים שפגשתי, הכל הסתכם לאותו סיפור בדיוק. אבל אולי קצת החמיר עם השנים, כי אם פעם היו יותר אנשים שפיהם וליבם היה אחד, אז היום נדמה שכולם מדברים נורא יפה ומוכרים את עצמם בצורה יוצאת דופן לכל מי שמוכן לקנות אבל הקנקן ריק מתוכן, וכולם נורא מבולבלים.
העולם נורא יפה והחיצוניות השתלטה לנו על כל חלקה טובה, המשפט החדש הוא: "תסתכל בקנקן – הוא יפה ומוצלח"
השבוע כשהייתי אצל חבריי הטובים התלוננתי נורא על הבחורה שפגשתי שלמרות החיבור שהיה בינינו היא לא ראתה את מה שבפנים ונדמה שרק הקנקן עניין אותה, ותגובתם היתה: מה הבעיה יש מלא בנות 32 שמחפשות בן זוג…באמת?
אולי הן מחפשות רק בשביל לחפש, ואז שמעתי את גזוז – והפעם קצת אחרת, השיר הזה בן יותר משלושים שנה ומתאר מציאות שרק הלכה והתעצמה עם השנים, אותן בנות שלושים פלוס הרווקות שמחפשות בשביל לחפש יוצאות רק כדי להגיד יצאתי ולא מצאתי, הטקסט הכל כך בהיר של סנדרסון מתאר בדיוק את הסיפר של אותה רווקה שתמיד תמצא את הסיבות ללמה לא, ותמיד יהיו הגברים שיידעו לדקלם מילים יפות ללא כיסוי והבטחות ללא גיבוי …ואם כך הסוף תמיד חסר סיכוי.
יש בי אהבה והיא תנצח!
מילים יפות
גזוז
מילים ולחן: דני סנדרסון
קיימים 2 ביצועים נוספים לשיר זה
שוב המדחום עולה
אני לא אשתנה
אותו סיפור ישן
תופס אותי כל פעם
הוא התקשר אלי
דיבר אלי
מילים יפות ללא כיסוי
אמרו לי להיזהר
אף פעם לא למהר
אך כל מפגש נרגש
נפלתי מחדש
שמעתי בחיי
יותר מדי
מילים יפות ללא כיסוי
"מה אם הוא בחור הגון?"
זה מכפיל את הסיכון.
"ומה אם יש לו כסף רב?"
לא רוצה עובר ושב.
שמעתי דיבורים
של כל מיני גברים,
לכל אחד סיפור
עם תשע בחיבור
הפעם אמרתי די
זה לא כדאי,
מילים יפות ללא כיסוי
"מה אם הוא רומנטיקן?"
שיהיה רומנטי שם
"ומה אם יש לו לב זהב?"
שיגור אצל הוריו.
שוב המדחום עולה
אני לא אשתנה
אותו סיפור ישן
תופס אותי כל פעם
הוא התקשר אלי
דיבר אלי
מלים יפות ללא כיסוי
והבטחות ללא גיבוי
הסוף תמיד חסר סיכוי
את הישראליות הזאת שנדמה שחסרה לכולנו אני מחזיר בשעה נוסטלגית של שירה ישראלית במסגרת המופע
" מדינה בראי שיריה ".