050.5214836
header-email-img

אהבה וחיזור בשירים ישראלים - טעימה

אין ספק שהנושא הכי חם בתולדות האנשות הוא אהבה. זה היה נכון בימים קדומים, וזה נכון פי כמה היום, כשמצד אחד הכל נראה נגיש, ומצד שני מליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה. הנושא הזה תמיד היה מוקד גם בשירים, אך בדרך השתנו התרבות והגישה לנושא. פעם, כשגבר היה רוצה לגשת לאישה ולחזר אחריה, הוא היה פונה אליה בעיטורים ובדימויים מעולם הטבע:

איריסים
יפות עיניה – איריסים
ולבבי הומה לה
אלה, אלה, אלה!
מות אמות!
אקטוף לה פרח – מות אמות!
עד שחר אחכה לה –
אלה, אלה, אלה!

והיא, שהבינה שיש לה קלף חזק בידיים, רצתה לבדוק עד כמה רציני הבחור, וכך השיבה לו:

דבר אלי בפרחים, אהובי דבר אלי בפרחים

אך הגבר המודרני של שנות השישים מבין עניין. ברור לו שהאישה שהוא אוהב משחקת אותה "הפוך על הפוך", ופרחים בלבד לא יספקו אותה (אף על פי שכולנו יודעים שנשים מאוד אוהבות שמביאים להם פרחים). אז הוא ענה לה בשיר:

הנה הבאתי לך בוטנים
פרחים נובלים בדרך כלל
והבוטנים הם טעימים
אמנם פרחים זה מקובל
ובייחוד זר שושנים
אבל הבאתי לך בוטנים

היום יכול להיות שחיזור מסוג זה לא היה עובד. יותר הגיוני לדמיין שגבר צעיר במאה ה-21 שמגיע לאהובתו ושר לה על עיניה כאיריסים, יזכה ל"יאלל'ה לך הביתה מוטי, שלום ותודה". והוא, שבסך הכל רצה קצת אהבה ותשומת לב, נשאר עם לב שבור:

בלעדייך אני חצי בן אדם. בלעדייך אני בעצם כלום.

מה קרה לה, לתמימות? האם גם אתם מרגישים שהאהבה נעלמה מהשירים שלנו?

עודכן לאחרונה (חמישי, 27 אוקטובר 2011 18:46)

 

חופשי זה לגמרי לבד

התקשורת והציבור רצו את גלעד חופשי? אז שיפנימו: חופשי זה לגמרי לבד. כדי שגלעד שליט יוכל להיות חופשי, הוא קודם כל צריך להפסיק להיות האייטם שאתם מחפשים כל כמה שעות באתרי החדשות ובטלוויזיה

מאוד עודד אותי לשמוע שבזמן שהותו בשבי החמאס, בזמן שכולנו לא ידענו דבר על מה שעובר עליו, נחשף גלעד שליט לרדיו והתעדכן במה שקורה. אני מניח שהידיעה שיש סביבו מאבק ציבורי מקיף נטעה בו תקווה.

ומה מן העבר השני? במשך חמש שנים הפך מ"החייל החטוף גלעד שליט" ל"גלעד". מחייל עלום ואדם פרטי לידוען מתוקשר שאנשים אוהבים לאהוב ורוצים להתקרב אליו. כל זה בלי להשתתף בתכנית ראליטי, בלי להוציא אלבום חדש, ובלי לעשות כל דבר מוחצן המושך תשומת לב. המציאות עשתה את זה בשבילו.

עכשיו, כשגלעד שליט חזר הביתה, הוא אמור להיות חופשי. וחופשי זה לגמרי לבד. לא לבד כמו בשבי. לבד כמו אדם פרטי, בדיוק כמו שאמר בריאיון המזוויע לכתבת המצרית כשנשאל "למה התגעגעת יותר מהכל?": "התגעגעתי למשפחה שלי. התגעגעתי לחיים חופשיים".

כדי שגלעד שליט יוכל להגשים את החלום הזה שלו, הוא קודם כל צריך להפסיק להיות האייטם שאתם מחפשים כל כמה שעות באתרי החדשות ובטלוויזיה. כדי שגלעד שליט יוכל להיות חופשי ולגמרי לבד, אתם, אנחנו, צריכים לעזוב אותו לנפשו. נפשו הפצועה.

ובאווירת חזרה לשגרה וסיום החופשה הארוכה סביב חגי תשרי, מאחל לכולנו שנרגיש חופשיים בלי תלות בנסיבות חיצוניות.

 

 

עודכן לאחרונה (שני, 24 אוקטובר 2011 17:44)

 

אז איפה ההמנון המוזיקלי של מחאת האוהלים?

אומרים שהבגד עושה את האדם, ובאמת, בשנה האחרונה אני מקפיד יותר להתאים את מה שאני לובש למי שאני, ואני יכול לומר שזה בהחלט מייצג אותי. הדבר נראה לי נכון גם במוסיקה שאני שומע. מה שאני שומע בהחלט מייצג אותי ואת דעותיי. אבל הפעם, לפני יום כיפור, שהוא מצד אחד מאוד אישי ואינדיבידואלי, ומצד שני קהילתי, עממי, נוגע לכולם בדרך זו או אחרת, באותם ימים ובאותן שעות - אני רוצה לדבר עלינו. על כולנו. לכולנו קרה דבר מאוד גדול השנה.

השנה יצא מהתנור הישראלי הקודח תבשיל שהתבשל על חום נמוך כבר שנים: הייתה לנו מחאה. גדולה, גורפת, משותפת לכולם. ואני שואל את עצמי: איפה ההמנון של המחאה שלנו? אולי במקום לצעוק "העם דורש צדק חברתי", היינו יכולים פשוט לשיר בלחש: "אני ואתה נשנה את העולם"?. ואם לא את העולם, אז לפחות את הבית שלנו...

איפה המוסיקה בכל הסיפור הזה? איפה ה"ירושלים של זהב" של התקומה החברתית הזו? למה ואיך זה שעדיין, כל מה שנשאר לנו באוויר, הם שירים כמו "אני לא זמין, אני לא פנוי, המנוי אינו פנוי לאהבה"?

אולי, ואני מקווה ורוצה להאמין, שזה משום שזה בדיוק מה שיש לנו. אהבה גדולה.
יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה והיא תנצח

אולי כי כל הדבר הגדול הזה קרה מאהבה. מאכפתיות ומסולידריות אחד לשני. תנו לי רוק'נרול, תנו לי מוסיקה טובה, שאומרת עלינו משהו, ועל איך שאנחנו נראים, או יותר מזה – איך אנחנו שואפים להיות. יש לנו שנה חדשה לעשות את זה כמו שצריך. זה ייתכן, זה אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים!

גמר חתימה טובה,

גיא

עודכן לאחרונה (חמישי, 06 אוקטובר 2011 10:30)

 

הישראבלוף: שיר הפטנטים

חושבים שהפרסומות והתחמונים הומצאו בעידן ג' יפית? אל תהיו תמימים. חיים חפר ואורי זוהר כבר עלו על זה מזמן ב"שיר הפטנטים", שבו הם לועגים לישראלבלוף – הבלוף הישראלי. ובלשונם האירונית: "לא מדינה נידחת, לא משק מפוקפק... למדנו מהעולם – עכשיו אנחנו שקרנים כמו כולם!".

ביאליק האמין שעם קום המדינה העברית הראשונה, יופיע גם הגנב העברי הראשון. ובכן, כך קרה לנו בתקשורת ובפרסום. לא חלף זמן רב, וקם קול ישראל והחל לשדר (ברשת שנקראה אז "הגל הקל", הלא היא רשת ב' של ימינו) מוסיקה, תכניות, ואיך לא – פרסומות.

"שיר הפטנטים" שכתב חיים חפר וביצע אורי זוהר הוא שיר פרודיה על מושג הישראבלוף, שכבר אז היה חלק בלתי נפרד מהישראליות. את הביקורת שלו מתח חיים חפר בצורת ג'ינגל, כפארודיה על סגנון הפרסומות ששודרו בארץ שנת 58 – הימים שבהם פס הקול של רחובות הארץ היה הרדיו שבקע מחלונות הבתים.

שיר הפטנטים

מילים: חיים חפר
לחן: מל קלר

ביצוע: אורי זוהר

לא מדינה נידחת
לא משק לא מפוקפק
הארץ מתפתחת
בצעדי ענק.
זה עסק יסודי!
מספיק עם סנטימנטים!
הראש היהודי
ממציא לנו פטנטים!
למן התנאים ועד הדווקאים
עוד לא היה מן דור כזה של ממציאים!

קחו למשל
המצאה יוצאת מן הכלל
כמו: השמן, השמן, השמן המזוקק
הוא על ידי מעבדה נבדק
ויש בו אי בי סי ודי
השמן, שמן זית יהודי.

כן הפרוצס הוא מדויק
השמן המזוקק
אל קיבתך יורד חלק
השמן המזוקק
באופן כימי הוא מופק
השמן המזוקק
אמא אמא תני לי רק
שמן שמן שמן מזוקק!
אכן זה פטנט חכם
פטנט הפוקח עיניים
כי אפשר לרמות רק בני אדם
אך לא את בני המעיים!

לא מדינה נידחת...

קחו למשל
המצאה יוצאת מן הכלל
כגון: זלמן תנור לבית
לחורף וגם לקיץ
מיכל כפול ופלסטי
שומר על צבע הנפט
הפתיל שהוא אלסטי
אחורה מתכופף
לכל עקרת בית קל לה
לא תאמין, לא תאמין.
כי השסתום שלו למעלה
לא תאמין, לא תאמין.
סובב את הכפתור תחילה
הנפט מרטיב את הפתילה
תדליק עם גפרור
תסס.. תס... תס...
זה בוער זה בוער זה בוער
כי זלמן זה זלמן
מה יש לדבר
כי זלמן תמיד
הוא הטוב ביותר.

לא מדינה נידחת...

קחו למשל
המצאה יוצאת מן הכלל
כגון: תריס זז, תריס עף
תריס רץ, תריס בום!
הוא נפתח עם סיבוב הידית ימינה
הוא נוסע על גלגל ונוסע על שינה
לתריס הזה שלושה סוגים של צלליות
התריס הזה שובר קרניים אולטרה סגוליות
תפסיק לשבור את הקרניים
תריס כזה קנית באושר זכית
תריס זז, תריס עף
תריס רץ, תריס בום
זה גדול – זה עצום!

עודכן לאחרונה (ראשון, 25 ספטמבר 2011 11:20)